סטודנטים רבים מחפשים דרכים שונות כיצד להתפרנס במהלך לימודיהם. אחת הדרכים הפופולאריות ביותר מבחינתם היא בעזרת שיעורים פרטיים. הם מעבירים שיעורים לתלמידי חטיבה ותיכון וכן לסטודנטים שנמצאים בשלבים יותר מוקדמים של התואר מהם.
ניתן לחלק את השיעורים הפרטיים שסטודנטים מעבירים למספר קבוצות. הקבוצה הראשונה היא, שיעורים פרטיים במקצועות שאינם קשורים ישירות לתואר אותו הם לומדים, אך הם מבינים בהם וברמה גבוהה. למשל, שיעורים פרטיים במתמטיקה, אנגלית, הנדסה ועוד. כאן, קל מאוד למצוא תלמידים, מאחר ויש ביקוש לשיעורים פרטיים בתחומים אלו, וכן ניתן למצוא תלמידים במנעד רחב של גילאים וכיתות, מהיסודי ומעלה.
הקבוצה השנייה כוללת בתוכה מקצועות שקשורים לתואר, למשל, מי שלומד מדעי המחשב יכול להעביר שיעורים בתחום זה לחבר'ה בתיכון, מי שלומד ספרות אנגלית יכול להעביר שיעורים פרטיים באנגלית וכן הלאה. מן הסתם, צריך למצוא קשר נרחב ונכון למקצוע אותו לומדים וניתן ללמד. במקרה כזה, מרבית הסיכויים שקהל היעד יצטמצם ולו מהסיבה, שלא מדובר בפריסה רחבה של מקצועות.
הקבוצה השלישית היא של שיעורים פרטיים שהם באופן ישיר קשורים לתואר. למשל סטודנטים בשנה שנייה או שלישית בתואר ראשון, אשר מעבירים שיעורים פרטיים לתלמידי שנה ראשונה בתואר. בדרך כלל אלו יהיו שיעורים במקצועות מאוד ספציפיים, לרוב במקצועות ריאליים (דוגמא בולטת היא שיטות מחקר וסטטיסטיקה). מאחר ותלמידי שנה ראשונה מתקשים בכך, אז מי שעבר את הקורס בהצלחה, יכול לתת שיעורים פרטיים במקצוע.
מה צריך בשביל להיות מורה פרטי בתור סטודנט?
ראשית, צריך זמן. צריך לקחת בחשבון שכל התהליך הוא לא פשוט, לא מדובר פה בשעה או שעתיים שיושבים ומלמדים, אלא צריך להבין את החומר שהתלמיד מבקש ללמוד, לראות מה הוא כולל וכדומה. צריך לזכור, שלהבדיל ממורה פרטי רגיל שזה המקצוע שלו, הרי שסטודנט עושה עוד כמה דברים במקביל, ולכן עליו לוודא שיש לו אפשרות מבחינת לוח הזמנים, לשמש כמורה פרטי.
שנית, צריך סבלנות. לדעת לעבוד עם תלמידים שחלקם בגילנו וחלקם אפילו מבוגרים מאיתנו. זה לא תמיד פשוט, ולכן נדרשת סבלנות רבה לשם כך.